חזון בית ספרי

במסגרת קורס "מדעי החינוך במאה ה- 21"  לימודי תואר שני במכללה ללימודים אקדמאים אור יהודה למדנו על התפתחות החינוך, השפעת הרעיונות התעשייתיים על מדיניות החינוך, גישות בחינוך ובמקביל התפתחות המין האנושי, המוח. קורס זה  רק חידדו אצלי את האי נוחות שאני חשה בקשר למצב בו נימצאת מערכת החינוך. לפני שנה בית הספר שלי הצטרף לכוח הראשון של מיישמי תוכנית התאמת החינוך למאה ה- 21 ואני מונתי להיות רכזת התוכנית בביה"ס. כבר בתחילת הדרך חשתי שבתוכנית הזו מפספסים משהו גדול באמת, להתאים את מערכת החינוך למאה ה - 21 לא יכול להסתכם בהכנסת מקרנים לכיתות, מחשבים ניידים למורים, השתלמויות מינוריות , כתיבת טפסים אין סופיים . על מנת להתאים את בתי הספר למאה ה - 21 צריך לעשות שינוי יסודי בתפיסת העולם של מערכת החינוך ולא יכול להיות שבתי הספר יתפקדו במתכונת של המאה ה- 18 עידן המהפכה התעשייתית ורק ע"י הכנסת מחשבים ומקרנים יתכולל שינוי אמיתי, עד כדי התאמה למאה ה - 21...


במסגרת הקורס ראינו סרטון מופלא מהיוטיוב שמתאר את הבעייתיות בה נמצאת מערכת  החינוך ואת הצורך העז בהכנסת שינוי מהותי.

לאחר צפייה הסרטון הנל, הכרות עם מערכת החינוך במהלך ההיסטוריה , מבנה המוח האנושי  והאי נחת מהשינויים שמשרד החינוך יוזם התבקשנו לכתוב חזון. זאת היתה עבורנו הזדמנות לחלום ולנסות להתחבר לגישות  חינוך מתקדמות שיכולות לעצב מחדש את תפיסות העולם של מערכת החינוך על מנת שתתאים למאה ה - 21 כמו שהיא מתיימרת לעשות. החזון שלנו מגדיר את בית הספר "דרור" כבית ספר דמוקרטי  הדוגל בגישה הקונסטרוקטיביסטית המכוון את תלמידיו לחוות את הלמידה  כתהליך פעיל של מעורבות ויחסי גומלין עם הסביבה ועם לומדים אחרים, מכאן שתוכנית לימודים בבית הספר צריכות להוות סביבה שבה התלמידים פועלים כממציאים וכמדענים, תלמידיו יוכלו לבחור את תחומי העניין שאותם הם רוצה ללמוד, תלמידיו יהיו שותפים פעילים ומעורבים  בהחלטות, בבית הספר לא לומדים בכיתות על פי גיל, למידה בכיתות קטנות,  הלמידה נעשת בצוותי למידה תוך סבלנות וכבוד הדדי .
https://docs.google.com/presentation/d/1NXsmCSFEpaBvy_a52uToncatVP9YUdjWbpDC3oc8e3g/edit?pli=1#slide=id.p

שיתופיות בין מורים בעידן הדיגיטלי

תוכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21 הציבה מספר עקרונות חינוכיים בהם לטכנולוגיה ערך מוסף בשיפור הוראה-למידה ואחד מהם הוא תקשורת,שיתופיות ועבודת צוות. עקרון זה גרם למורים רבים לנוע החוסר נוחות על הכיסא, והיו מורים שאף הגדילו ואמרו שהם לא מסכימים להעלות חומרים לאתר על מנת לא לחשוף את העישור עליו עבדו וטרחו.
מיותר לומר כי גישה זו מנוגדת לעולם הדיגיטלי, בו מתקיימת שותפות בידע כמעט בכל תחומים.
במהלך השנתיים האחרונות נעשה שינוי אדיר הגישתם של המורים שינוי. שינויים אלו החלו בהדרגה תוך התנסות במציאת תכנים שיכולים לסייע למורים בעבודתם, הקמת אתר התוכן הדיגיטלי ע"י משרד החינוך ועידוד המורים להשתמש בו ואף להעלות חומרים לפורטל בעצמם. כמו כן עד היום האתר הבית ספרי פעל בסביבת  אוריינית בה לא ניתן לחסום את אתרי הכיתות בפני מבקרים וחומרי המורים נגישים.

בימים אלו אנחנו על סף העברת האתר הבית ספרי לסביבת "סיסמה לכל תלמיד" בסביבה זו אתרי הכיתות  וחומרי הלמידה חסומים למבקרים חיצוניים. כל זאת בטענה כי משרד החינוך אוסר על השארת מרחבי הכיתות פתוחים. על מנת לבדוק זאת נכנסתי לאתר חוזר מנכ"ל :

חוזר מנכ"ל סעיף 3.6-3 בחוזר הוראות הקבע סג/7(א), "שמירה על פרטיות באתרי האינטרנט הבית-ספריים", ותיקון בסעיף 3.6-4 בחוזר הוראות הקבע סד/3(א) – בתוקף

נהלים לשימוש באתרים בית-ספריים וברשתות חינוכיות

4.1 סביבת ההוראה המקוונת תיבנה על פי העקרונות המפורטים במסמך "אפיון אתר בית-ספרי".[2]

4.2 ההתנהלות באתר הבית-ספרי – חילופי המידע והשיתוף – יתקיימו על פי כללים מוסכמים מראש על כלל קהילת בית הספר, תוך שמירה על כבוד האדם ולקיחת אחריות אישית ובהנחיה ובליווי של צוות "חיים ברשת".

4.3 בית ספר הבוחר להשתמש ברשתות חינוכיות לצורכי למידה יפנה את תלמידיו אליהן מתוך האתר הבית-ספרי ויגדיר לתלמידיו את הפעילות הלימודית באופן ברור.

4.4 המוסד החינוכי ינהל סביבה בזהות ייחודית למוסד.

4.5 המשתתפים ישתמשו באתר הבית-ספרי וברשת החינוכית אך ורק למטרות חינוך-הוראה-למידה, כחלק מהפעילות החינוכית-לימודית של המוסד החינוכי, ולא תבוצע בהם תקשורת אישית אלא לצורכי חינוך, הוראה ולמידה בלבד.

4.6 שיח אישי מקוון בין מורה/גננת לתלמיד על נושאים הקשורים בחינוך ובלמידה לא יתקיים במרחב רב משתתפים (כגון קבוצת דיון), אלא רק בערוצים המקובלים לשיח אישי (דוא"ל), ולא יופץ הלאה.

4.7 תובטח פרטיות המשתמשים ברשת:

- איש חינוך לא יפרסם תכנים אישיים שאינם קשורים לתפקידו החינוכי בבית הספר .

- לא יפורסמו פרטים העלולים לפגוע בצנעת הפרט, בין אם של תלמיד, של איש סגל הוראה או של אדם אחר.

4.8 תובטח אי-העברת מידע ופרטים אישיים לגופים חיצוניים.

4.9 המוסד החינוכי יקפיד על הימנעות מפרסום מידע העלול לפגוע באנשי הצוות, בתלמידים, במשפחותיהם, בבית הספר וברגשות הציבור, ויסיר מידע כזה אם פורסם.

4.10 המוסד החינוכי יקפיד על הימנעות מהעלאת חומרים המפרים זכויות קניין רוחני לאתר, ויסיר מידע כזה אם פורסם.

4.11 איש צוות המוסד החינוכי יימנע מפרסום פעילות פוליטית-מפלגתית ברוח תקנות המשרד בעניין זה המפורטות בסעיף 3.7-59 בחוזר הוראות הקבע סט/8(א).

4.12 תימנע חשיפה לפרסומות מסחריות.

 

אני חושבת שרכזות התקשוב והמורים חייבים לדעת את החוקים אבל אני מתנגדת לכך שעל מנת לכסות את עצמנו נסגור את הרחבי הכיתות והעשייה הבית ספרית ונמנע שיתופיות בין מורים המעשיר את כולנו. כמו כן האתר הבית ספרי משמש ככלי לפרסום וליחסי ציבור — פונקציות ההולכות ומתחזקות בשנים האחרונות, בעקבות פתיחתם של אזורי הרישום והפיכתם של בתי הספר מסביבה יציבה לסביבה דינמית ותחרותית (קליין וטובין2011) וסגירת המרחבים בחבל במימד חשוב זה.

(מתוך: http://www.ask4web.co.il/viewStaticPage.aspx?pageID=14)

  

אתר בית ספרי אוריינית או סיסמה לכל תלמיד

כבר שנים רבות יש לבית הספר אתר שפועל בסביבת "אוריינית" ומשמש אותנו להצגת תכנים מסוגים שונים, וליצירת תקשורת ואינטראקציות בין חברי קהילת בית הספר. מרחבים וירטואליים אלו משקפים את החיים וההוויה של בית הספר, והם משמשים את אוכלוסיית בתי הספר בכל מישורי הפעילות שבהם.

את הפעילות באתר הבית הספרי אפשר לחלק באופן כללי ל-6 מישורים:

1. המישור הייצוגי .
2. המישור המינהלי .
3. המישור הלימודי .
4. המישור הייעוצי.
5. המישור החברתי-ערכי.
6. המישור הלא-פורמאלי.

במהלך השנים נהיינו מודעים יותר ויותר לפוטנציאל של אתר ביה"ס ולהיבטיו הרבים כגון: ההיבט-הפדגוגי כסביבת למידה מקוונת, ההיבט-הניהולי כמעטפת אירגונית מקוונת, ההיבט-הציבורי ככלי פרסום ויחסי ציבור וההיבט-החברתי כביטוי מקוון לעשייה החברתית-תרבותית של ביה"ס (רותם ופלד, 2008; flores & karr-kidwell,2001 ). בשל מודעות זו מושקע זמן רב וחשיבה מרובה לניהול האתר, תחזוקו ושדרוגו.

עם כניסת התוכנית התקשוב הלאומית האתר הבית ספרי עבר מהפך הן מבחינת הפונקציות אותן הוא משרת והן בתדירות השימוש בו . אם בעבר ניתן היה לראות באתר הבית ספרי משקל רב למרכיבים הסימבוליים על מנת לשווק את ביה"ס ולבסס את מעמדו ותדמיתו בסביבה (קליין וטובין 2011). היום ניתן משקל רב יותר למרכיבים הטכניים וניאטרליים המתייחסים לתהליכי ההוראה ולמידה של ביה"ס ע"י בניית מרחבי-כיתות, פתיחת מרחבי-מקצועות ופורומים.  

שינוי זה הביא את הצורך בחיפוש פלטפורמה שתתאים למאה  ה- 21 . בימים אלו אנחנו מעבירים את  אתר בית הספר  לפורטל "סיסמה לכל תלמיד " ואני מאוד חוששת מהמעבר.

בשנה האחרונה עברנו בביה"ס תהליך בו המורים הבינו את נחיצות האתר ככלי עבודה, תקשורת ותיעוד ומורים רבים החלו לבנות בעצמם את המרחבים הכיתתיים, להעלות חומרים, הודעות וכד'. אני מאוד חוששת שכניסת פורטל  "סיסמה לכל תלמיד" וההדרכה שבאה בצידה  תעצור תנופה זו ומוטיווציה של המורים לחקור, לבנות ולעלות את החומרים בעצמם תשוב להשען  על מדריך שיעשה במקומם את העבודה.         נכון ה"שכל הפדגוגי" של המורה הוא העיקר אבל גם ההתנסות והעצמאות של המורה חשובה ואני חוששת שהיא תעלם עם כניסת ההדרכה של סיסמה ותרפוך את המורים לאיפוטנטים. 

אני חושבת שליווי מתאים ומבוקר של תהליך ההטמעה יתן ביטחון למורים ובסופו של דבר ישדרג את האתר ואת פעילויות המורים.

סטנדרטים, סטנדרטים ...

                 
סטנדרטים, סטנדרטים ...

                 


ביום שלישי האחרון התבקשנו לערוך משוב לתוכנית הלימודים של שנה"ל תשע"ב  ולכתוב את תוכנית הלימודים לשנה"ל תשע"ג. הדבר הראשון שהמורות  ממהרות לאחוז בו הם מסמכי הסטנדרטים , העוגן המושלם , מצפן לכל מורה... אף מורה לא מתחילה לכתוב תוכניות לפני שיש לפניה  את כל מסמכי הסטנדרטים . עכשו אם כניסתה של תוכנית התקשוב המורות מבקשות גם  את הסטנדרטים  התקשוב.

מיד נזכרתי שלמדנו בשיעור של גילה עצמון היכן  "מרוץ" הסטנדרטים התחיל...

במאה ה-20 הופיעו שתי  אסכולות חשובות במחקר החינוך :

הגל הראשון – הגל החינוכי:

הדגש היה להעמיד את הילד במרכז ולהתייחס לתהליכים קוגניטיביים וחברתיים שלו.

ג'ון דיואי: חינוך פרוגרסיבי: ההתפתחות הטבעית של הילד. חינוך בהקשר הומניסטי רחב. למידה בעשיה.

ז'אן פיאז'ה: גישה התפתחותית. הלמידה צריכה להיות תהליך פעיל,  שכן הידע הוא הבניה מבפנים.

לב ויגוצקי: למידה בהקשר חברתי

חינוך פרוגרסיבי דוגל בהתפתחות טבעית מבפנים של התלמיד. טיפוח אישיות הפרט / פעילות חופשית / לימוד מתוך ניסיון. חינוך בעל צביון הדמוקרטי והקשר הומניסטי ורחב. קשר הדוק בין החברה והחינוך.

הביקורת על הגל הראשון היתה בשל תחושת אי-סדר והעדר סטנדרטים. דבר זה הביא את עלית הגל השני.

עליית הגל השני   – סטנדרטים:

הידע של התלמיד נמדד ביחס לסטנדרטים. לא כל כך מעניין אותנו עולמו של הילד, אלא מה הוא חייב לדעת עפ"י תורנדייק 

גל זה יצר : סטנדרטים בכל שלבי החינוך, העמקת מעורבות ושליטת המדינה בחינוך, הרצון להבטיח את אחריות המדינה לתוצאות על ידי יצירת מבחנים לדוגמת מיצ"ב.

עד היום כבר שני עשורים מערכת החינוך פועלת על פי הסטנדרטיזציה .

מורים התחברו מאוד לנוסחה של תורנדייק: תרגול וחזרה הם המכשיר היעיל ביותר להוראה.

מעט מקום הושאר בחינוך לפי גישה זו למטרות האישיות של הלומדים, להבנה, עניין ורלוונטיות.

http://brigitteknudson.wordpress.com/2010/04/02/education-reform-diane-ravitchs-transformation/

תוצאות הסטנדרטיזציה:

1. לא ניתן לכוון את התהליכים הקוגניטיביים בצורה אחידה, כי המוח האנושי הוא מורכב מאד ושונה    

    מתלמיד לתלמיד ולכן לא ניתנת שם ביטוי ומענה לשונות.

2. הסטנדרטיזציה מכוונת לממוצע של הכיתה ומתעלמת מהטובים ומהחלשים.

3. תכניות חינוכיות המבוססות על סטנדרטים יצרו מציאות חינוכית שאין בה חדשנות ואין בה יצירתיות.

הגל השלישי
בשנים האחרונות העולם מתחילים להבין כי מקורות הידע הם מגוונים וכי המורה הוא מעביר הידע ולא תכניות הלימודים הסטנדרטיות. בעולם מבינים שהמורה צריך לכוון למקורות מידע מגוונים ומאתגרים וליצור למידה תוססת ואינטראקטיבית, כלומר לעודד למידה עצמאית בקצב האישי.

לדוגמה בתוכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה - 21  נעשה צעד ראשוני לקראת הגל השלישי בו

בעבר שימש אותנו מסמך הסטנדרטים בתקשוב  אך היום בעקבות התוכנית החדשה ושינוי התפיסה שונה מסמך זה והוצא במקומו מסמך תוצאות ותפוקות כלליות יותר שמאפשרת למורה ליצור תוכנית לימודים חדשנית ויצירתית יותר, נותנת מענה לשונות בין התלמידים החלשים והטובי, מאתגרת ומגוונת ולעודד למידה עצמאית. אך הדרך לשינוי מהותי בתפיסה שלנו המורים דרושים עוד תהליכים של שחרור מכבלי הסטנדרטים הנוחים, הברורים. 

http://www.asimon.co.il/ArticlePage.aspx?AID=9741&AcatID=159#At