תפקיד המורה בעידן הידע - המשך

בימים אלו כעבודה מסכמת בקורס " הערכת טכנולוגיות – מידע וידע "  בחרנו להתמקד בסוגיה שמעסיקה אותנו במהלך השנה האחרונה – דמות המורה ותפקידו בעידן הידע . כתיבת עבודה והצעה למחקר פעולה בנושא יאפשרו לנו לנסות להוביל את השינוי המהותי המתבקש מתוכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה -  21  והיא שינוי תפיסתו ותפקידו של המורה. ממורה המוסר ידע  למורה המפתח חשיבה המבוססת על הקניית כלים ותיאוריות העומדים ביסוד תחומי בידע השונים ובהבנה מעמיקה של התכנים הנלמדים.

התפיסה השגויה השלטת היא שתפקיד הטכנולוגיה הוא בגיוון ובהרחבה של ההוראה באמצעות אמצעי המחשה המעוררים את הקשב והמוטיבציה של התלמידים. נוכל לשנות תפיסה זו רק ע"י השקעה בהתפתחות המקצועית של המורים המתמקדות בהיבטים הפדגוגיים ולא בהיבטים הטכנולוגיים.

לדעתי אם נשתמש רק בטכנולוגיה עצמה ללא שילוב של הפדגוגיה ולא נעשה שינוי אמיתי לא נוכל להגיע לשינוי המיוחל והטכנולוגיה תשמש כאמצעי גיוון ולא יותר.  תפקידנו כמורים  להציב בפני הלומדים אתגרים אינטלקטואליים ומיומנויות שבהם יוכלו להשתמש בעתיד. על מנת לממש שינוי זה על בית הספר להתנהל כארגון לומד המאפשר למוריו לעבור בתהליך הדרגתי תוך תחושת ביטחון, עבודה שיתופית ודיאלוג מתמיד רק כך ניתן יהיה לחזק אצל המורים את תחושת השליטה , הבנה טובה יותר של השינוי ומגבירה את תחושת המחויבות לשינוי.   

מעבר מאוריינית לסיסמה האם צריך לשנות תרבות בית ספרית?

בימים אלו כל בית ספר מתהדר אתר אינטרנט. בתי-הספר מודעים יותר ויותר לפוטנציאל של אתר ביה"ס ולהיבטיו הרבים כגון: ההיבט-הפדגוגי כסביבת למידה מקוונת, ההיבט-הניהולי כמעטפת אירגונית מקוונת, ההיבט-הציבורי ככלי פרסום ויחסי ציבור וההיבט-החברתי כביטוי מקוון לעשייה החברתית-תרבותית של ביה"ס (רותם ופלד, 2008; flores & karr-kidwell,2001 ).
השנה אתר בית הספר בו אני מלמדת עבר מפורטל "אוריינית" לאתר "סיסמה לכל תלמיד".
במהלך לימודי במרכז האקדמי אור יהודה הערכתי את אתר בית הספר שלי במסגרת קורס "תקשוב ולמידה" הערכת תפקידי האתר התבצע עפ"י הקריטריונים למיפוי אתרים בית-ספריים של קליין וטובין (2011). על פיהם בדקנו את מרכיביו הסימבוליים, הטכניים והניטראליים.

לאחר מיפוי אתר ביה"ס למרכיבים סימבוליים, מרכיבים טכניים ומרכיבים ניאטראליים וניתוח כל תתי-המרכיבים, מצאנו כי הופיעו בשכיחות רבה יותר המרכיבים הטכניים כמו: מרחבים כיתתיים ומרחבי מקצועות הלימוד התומכים בלמידה, מידע לתלמיד, פורומים שבהם התלמידים יוצרים קשר עם חבריהם ומוריהם, סקרים בהם התלמיד משתתף וקישורים שימושיים לתלמיד. ממצאים אלו  מוכיחים שהתפתחות הכלים, היכולות הטכניות ותוכנית התקשוב גרמו לשינויים מהותיים באתרים הבית-ספריים .

ניתן לראות שהאתר מציע עושר אפשרויות לקהילות ביה"ס, המרכיבים הטכניים פעילים מאוד ומתעדכנים בתדירות גבוהה. המרכיבים הסימבוליים כמו "אני מאמין", חזון, מטרות, סל תרבות ותכנית טיולים-קיימים באתר ומשמשים כחלון-ראווה וירטואלי  לפרסום וליחסי ציבור אך התדירות שלהם נמוכה יותר והם סטטיים ומתעדכנים כל תחילת שנה.

המרכיבים הסימבוליים המתייחסים לתהליכי-הוראה ולמידה והמרכיבים המציגים את העשייה הבית ספרית כמו: אירועים חברתיים, לוח-מודעות ותאריכון מקבלים משקל רב בדף הבית של ביה"ס ודרכם אפשר ללמוד על ביה"ס ועל איכותו.

לדעתנו, כניסת התוכנית התקשוב הלאומית יצרה שינוי במשקל מרכיבי האתר. אם בעבר ניתן היה לראות באתרים הבית ספרים  משקל רב למרכיבים הסימבוליים על מנת לשווק את ביה"ס ולבסס את מעמדו ותדמיתו בסביבה (קליין וטובין 2011). היום ניתן משקל רב יותר למרכיבים הטכניים וניאטרליים המתייחסים לתהליכי ההוראה ולמידה של ביה"ס ע"י בניית מרחבי-כיתות, פתיחת מרחבי-מקצועות ופורומים.  כל מרכיבי האתר פרט לפורומי הכיתות היו פתוחים לצפייה ע"י הציבור הרחב, הורים, מורים עמיתים ועוד.

כאמור בימים אלו אנחנו בתהליכי מעבר לפורטל חדש "סיסמה לכל תלמיד"  עפ"י מדיניות הפורטל על כל אתרי הכיתות להיות סגורים בסיסמה לקהל הרחב עובדה זו מטרידה אותי מאוד ונוגדת את האני מאמין שלנו.
אתר בית הספר הוא חלון ראווה על העשייה הבית ספרית עבור  הורים, מורים עמיתים, משרד החינוך ולקהילה בכלל. בשנים האחרונות מורות בית הספר  פרסמו את העשייה שלהם ושתפו בה את הקהל הרחב דבר מבורך ולא ברור מאליו בקרב המורים.

מדניות הפורטל אינה מתיישבת עם מדיניות, עקרונות והאני מאמין על פיהם פועל  ביה"ס ואני מקווה שנמצא דרך בה נוכל לחיות  יחד בשלווה  ובנחת.

אני מצרפת קישור לחוזר מנכ"ל בו מפורטות הנחיות לשמירה על פרטיות באתר אינטרנט בית ספריים

 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sc7ak3_6_3.htm
 

אשנ"ב - אנשים למען שימוש נבון באינטרנט

לרגל פתיחת שנת הלימודים כמידי שנה אנו עורכים אספת הורים כללית. השנה החלטנו לפתוח את האספת ההורים במפגש משותף של כל הורי בית הספר  (בשני סבבים על פי שכבה צעירה ושכבה בוגרת )על מנת לקבל הרצאה בנושא בטיחות באינטרנט.
לצורך כל יצרתי קשר עם עמותת אשנ"ב (אנשים למען שימוש נבון באינטרנט) ע"ש ערן אדרת .
עמותה הוקמה בישראל בשנת 1999 במטרה להגביר את מודעות הציבור להשפעות החיוביות והשליליות שיש לשימוש ברשת האינטרנט על החברה ועל ערכיה.
עמותת אשנ"ב תורמת למען העלאת המודעות לבעייתיות שיש באינטרנט חסר הכללים, לעודד קבלת אחריות על השימוש בו ולסייע ביצירת קהילת אינטרנט אחראית. על פי תפישת העמותה, שימוש נבון ונאות באינטרנט יושג באמצעות הסכמות, ולא באמצעות אכיפה. לאור תפישה זו מאמינה העמותה כי השגת המטרה כרוכה בתהליך של חינוך במובן הרחב של המילה.
ולצורך כך ההורים חייבים להיות מודעים ומגוייסים.
ההרצאה  שהועברה ע"י מתנדבת  היתה מאוד מעניינת, יצרה אצל ההורים עניין ורצון לשמוע עוד. הנקודות החשובות שעלו מההרצאה הם: צורך החיזוק הקשרים בין ההורים לילדים, מתן דוגמה אישית, והצורך ללמוד על האינטרנט על מנת לדעת ממה צריך להשמר. על הצורך הזה בה בית הספר ומציע להורים מרכז אינטרנט קהילתי בו יוכלו להעשיר את הידע שלהם בעזרת ובליווי סטידנטים.

אני ממליצה לכל בית הספר לחבור עם עמותת אשנ"ב שעושה עבודת קודש .
קישור לאתר העמותה : http://www.eshnav.org.il/

 

 

 

 

 

פיילוט ספרים דיגיטליים ופדגוגיה חדשנית - עוד טכנולוגיה או שינוי פדגוגי משמעותי ?

 

לאחר שנתיים שאני משמשת כרכזת תקשוב בית ספרית ולאחר הערכה דורג בית ספר "פורץ דרך" התחום התקשוב. דירוג שה אפשר לנו לענות ל"קול קרוא - פיילוט ספרים דיגיטליים ופדגוגיה חדשנית " שפורסם ע"י משרד החינוך.

בבתי ספר אשר הצטרפו לפיילוט התווסף נדבך נוסף שיאפשר לממש את מטרת התכנית (פדגוגיה חדשנית) בסדר גבוה יותר. נדבך זה יהיה מורכב מתוספת ציוד קצה, ספרי לימוד דיגיטליים ופיתוח מקצועי נוסף של צוות ההוראה.

הוספת ספרי הלימוד הדיגיטליים מאפשרת התפתחות פרקטיקה של פדגוגיה חדשנית בכיתה, תוך כדי ניצול היתרונות המרכזיים הקיימים בספרי לימוד דיגיטליים דוגמת:

• למידה חווייתית - המאפשרת יצירת ידע אצל הלומד, דבר המתאפשר עקב אופיים של משאבי המדיה שהם אינטראקטיביים, מעודדים לפעולה ופועלים על מגוון חושים.
• עדכניות - ספר הלימוד הדיגיטלי מאפשר עדכון בכל עת. חומר למידה עדכני מאפשר ללמידה להיות רלוונטית לעולמו של התלמיד, ומכאן אפקטיבית יותר.
• עידוד השימוש במיומנויות תקשוב ואוריינות מידע - באופן אינהרנטי לכך שהספר פועל בסביבה מתוקשבת, התלמידים יתנסו באופן שוטף בפעילות בסביבה זאת על כל המשתמע מכך.
• התאמה אישית - ספר הלימוד הדיגיטלי מאפשר התאמה אישית ברמת הכיתה ואף ברמת התלמיד. המורה יכול לשלב בין ספרי לימוד שונים, להוסיף או לגרוע חומרי למידה ולקבוע את הרצף המתאים לכיתה שלו.
• מעקב אחרי תהליך הלמידה - בספרי לימוד דיגיטליים ברמה מתקדמת משולב תהליך הלמידה בתוך תוכני הספר, ומאפשר מעקב והיזון חוזר בכל עת למורה ולתלמידים.

מטרת המהלך היא להטמיע את השימוש בספרי לימוד דיגיטליים בהוראה כדי לטפח מיומנויות מתאימות לבוגר מערכת החינוך במאה ה-21:

• פיתוח חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות.
• פיתוח לומד עצמאי
• עידוד למידת חקר ולמידה שיתופית
• הקניית אוריינות מידע
• העלאת המוטיבציה והעניין בלמידה פיתוח מיומנויות נוספות של שימוש בכלי תקשוב מתקדמים
• גמישות ועדכניות בהוראה ובלמידה

 

על מנת להיבחר לפיילוט הספרים הדיגיטליים בית ספר צריך לעמוד בקריטריונים אשר מפורטים במסמך : "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, פיילוט ספרים דיגיטליים : קריטריונים לבחירת בתי הספר"

טבלה זו מצטמצמת את הקריטריונים לבחירה:

 

ציוד תקשוב		פדגוגיה		המלצה
30%	10%	30%	20%	10%
ציוד למורים ולתלמידים	רוחב קו אינטרנט קיים	עומק הטמעה	מספר מורים משלבי תקשוב בהוראה	המלצת הצוות המקצועי של המשרד

 

 

 

 

 

  

ברצוני להתייחס לסעיף ציוד ותקשוב:

1   בסעיף ציוד למורים ולתלמידים על ביה"ס לציין כמויות ציוד מדויקות של ציוד למורים ולתלמידים: מס' מחשבים ניידים למורים מסה"כ מורי בית הספר. יש לציין כמויות ציוד מדויקות של ציוד נוסף לתלמידים : מס' מחשבים ניידים לתלמידים ובאיזה היקף ביחס למספר התלמידים.

א. רמת בסיס – בתי ספר בהם קיימת התשתית בקונפיגורציה ה"בסיסית" – עמדת מורה.

      ציון 10 מתוך 30

  ב. רמת "בינים"– בתי ספר בהם קיימת התשתית ה"מדגימה" – בנוסף לרמת הבסיס

     גם ציוד לתלמידים : עגלות הטענה ומחשבים ניידים לתלמידים מחשבים ביחס של 1:5.

     ציון 20 מתוך 30

       ג. רמה "מתקדמת"– בתי ספר בהם קיימת תשתית "מדגימה" משודרגת בהמשך

         לרמת ה"בינים" : עגלות הטענה ומחשבים ניידים לתלמידים ביחס של 1:1 או 1:2.

         ציון 30 מתוך 30

      מפרוט הדיווח בסעיף ההצטיידות ומטבלה ניתן לראות כי משקל רב בבחירה ביה"ס ניתן לציוד תקשוב שקיים בביה"ס 40% , זאת אומרת שבי"ס שיש בידיו ציוד למורים ולתלמידים (קרי בית ספר שיש ברשותו מחשבים ניידים) יש לו סיכויים גדולים יותר להיכנס לפיילוט הספרים הדיגיטליים. עובדה זו עוררה בי שאלה האם בתי הספר שיבחרו לפיילוט יהיו בתי הספר בהם תוכנית התקשוב הוטמעה בצורה מעמיקה או בתי ספר שלהם ציוד רב שבעזרתו יוכלו להפעיל את הפיילוט ללא תקצוב כספי של המשרד. וכך בתי ספר אשר רמת ההטמעה גבוהה אך אין להם ציוד לא יוכלו להתקדם לשלב הבא בהטמעה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תפקיד המורה בעידן הידע

בפוסט מתאריך 15.8.12 - "המורה המיטבי " התייחסתי לצורך בשינוי תפיסה לגבי תפקיד המורה בעידן הידע.
אנחנו צריכים לרענן את התפיסות שלנו לנוכח המציאות המשתנה על מנת להכשיר באמת את תלמידנו להיות האזרחים של המחר.  ברור לי ששינוי תפיסתי לא יכול לקרות ברגע אבל זה אפשרי.

במסגרת תפקידי בביה"ס (רכזת תקשוב) ולימודים לתואר שני , אני מחפשת את הדרך החדשה שבה אני צריכה ללכת  ואחר כך גם  חושבת על חברותי בצוותב. המהלך הקורס של דר' ליאת אייל צפינו בסרטון מ - TED  שבו הציגה מורה את תפיסתה.
הצפייה בסרטון ,דבריה ולתפיסתה החינוכית  של דיאנה המורה מייד חשבתי להציגו בפניכם כהשלמה לפוסטים הקודמים שדברתי בהם על ההתלבטות וחיפוש הדרך החדשה שלי כמורה. כמו כן מייד עולות לנגד עיניי חברותי לצוות - בחדר מורים שלנו אנחנו מקיימות דיון המתמשך על תפקידו החדש של המורה בעידן הנוכחי שכפי שמסבירה המורה בסרט שהוא שונה במהותו מתפקיד המורה בעידן הקודם שאנחנו והורנו היו בביה"ס, ישנם עדיין מורים  שלא מבינים את השינוי  אבל ישנם מורים שמודעים לשינוי אבל לא יודעים איך לבצע את השינוי הלכה למעשה בכיתה.

בעידן הידע , הידע אינו נמצא במוחו של המורה או בביה"ס, הידע נמצא בכל מקום ונגיש מאוד לכל האנשים ולכן מהות קיומו של ביה"ס צריך לעבור ממצב של מקום בו הידע "גר" למקום בו הילד יכול להתנסות, לחוות את הלמידה עם עמיתיו וכפי שנאמר בסרטון להכשל...

אם כל אחד מאיתנו שקורא את המציאות ומבין את הצורך בשינוי חייב להתחיל לעשות מעשה אצלו בכיתה ולאט לאט נראה "האיים יהפכו ליבשה גדולה"

למידה שיתופית מחייבת המציאות

מטרת התכנית התקשוב הלאומית  היא להוביל לפדגוגיה בשילוב טכנולוגיה ומידע. זו שיטת הוראה ולמידה בה התכנים והידע הנלמדים הם רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע התלמידים רוכשים מיומנויות רלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21.
ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ומשתמשת בטכנולוגיה לקידום תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית. מיומנויות המאה ה-21 (21^st century skills), כפי שהוגדרו ע"י השותפות למיומנויות המאה ה-21 (Partnership for the 21^st century skills), כוללות:

1. אוריינות מידע ותקשורת.
2. חשיבה ופיתרון בעיות.
3. קשרים בינאישיים וניהול עצמי.

אחת הדרכים ליישום התוכנית ולהקניית מיומנויות המאה ה - 21 היא לזמן לתלמידים התנסות למידה שיתופית המתמקדת ביחסי גומלין בין החברים בקבוצה,  המאפשרת לכל תלמיד לממש את הפוטנציאל האישי, השכלי, הרגשי והחברתי ובשל כך לתרום ולהעשיר את קבוצתו.
על מנת להבין ולתפוס את השיטה של הלמידה השיתופית צריך להכיר בכמה עקרונות:
   1. התלמיד הוא יצור חברתי- לומד מיסודו.
   2. התלמידים בכיתה שונים זה מזה וכל אחד הוא בעל ייחודיות משלו.
   3. למידה משמעותית מתרחשת רק כאשר הלומד משתתף באופן פעיל בתהליך
      הלמידה.
   4. תלמידים מסוגלים לקחת אחריות ללמידתם, והיא כוללת תהליכים קוגניטיביים
      בד בבד עם תהליכים רגשיים.

במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית והכנסת המציאות (אינטרנט ) לכותלי ביה"ס ניתן למורה ביתר קלות לזמן  לתלמידיו למידה שיתופית באמצעות האינטרנט. למידה המזמנת אפשרויות חדשות ומרתקות
ללמידה , אפשרויות שאינן מחייבות נוכחות פיזית של הלומדים בלמידה השיתופית.
חשוב שנבין שאינטרנט אינו רק מאגר ענק של מידע וידע, אלא מקום מפגש גלובלי לגולשים, קהילת הלומדים יכולה להשתמש באמצעים שהאינטרנט מזמן על מנת להעשיר את הלמידה  על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית.

בבית ספרי התנסנו היישום למידה שיתופית בנושא :
Collaborative Online Project - Building Jewish Bridges
פרויקט שיתופי סינכרוני - בניית גשרים יהודיים בשפה האנגלית.

 
מטרת הלמידה בסביבת העבודה המתוקשבת: 
 קידום תקשורת בשפה האנגלית בין מתבגרים יהודיים בישראל ובחו"ל, תוך חיזוק הזיקה עם המורשת היהודית ומנהיגיה.

רציונל פרוייקט
הפרויקט מתבסס על גישת הלמידה החברתית שיתופית (בנדורה, 1977), המאפשרת אינטראקציה בין הלומדים , והעוסקת בבניית ידע סביב נושא משותף, כאשר הטכנולוגיה מספקת את הסביבה, מאפשרת, מתווכת ותומכת בתהליך הלמידה. ויגוצקי (1978), אומר כי ילדים יכולים לבצע בקבוצה מתוך אינטראקציה עם חברים, דברים שרק לאחר מכן יוכלו לבצע לבד, ולכן: סביבה שיתופית מהווה פיגום להיות התלמיד מורה עבור תלמיד אחר והסביבה הטכנולוגית מאפשרת למידה שיתופית אקטיבית. למידה זו מאפשרת אינטראקציה בין הלומדים המקיימים למידת עמיתים, ובניית משמעות משותפת. תהליך המשא ומתן על המשמעות תוך צפייה באחרים מאפשר: בנייה והבעה של הידע באופן אקטיבי תוך שיתוף צוות הלומדים ודיאלוג עמם, התחבטות ויצירה משותפת. המושג שיתופיות באמצעות כלי ווב 2 הנו מרכזי בלמידה ומאפשר תמיכה שותפי הלמידה, גישור על מרחק וזמן, מתן אופציות מגוונות להעברת מסרים, החצנה, עיבוד משותף, רפלקציה, כלים שיתופיים לפרסום ובניית ידע, תיעוד האינטרקציה,הפעילות והתוצרים.
תכנון הפרוייקט ויישומו מבוסס על הגישה הקונקטיביסטית ששמה את הלומד במרכז, למידתו מבוזרת, בניגוד ללמידה מסורתית, בה המורה במרכז והלמידה ממוקדת מקום. למידה בסביבה מתוקשבת חושפת את הלומד לתכנים דידקטיים ובאמצעות סביבות ווב 2.0 ,הלומד שותף ביצירת הידע ולא רק בצריכתו. השיתוף במהלך הלמידה חוצה רשתות וגבולות והלמידה העצמית מתרחשת בסביבות למידה גלובליות.  אם תרצו לקרוא עוד על התוכנית ועל היישומים בהם השתמשנו בתוכנית לחצו על הקישור הבא: http://shprinzak1.wikispaces.com/

(בתמונה המורה אורית פינק, מורה לאנגלית, מתנדב משיקגו, ותלמידי כיתה ו')

המורה המיטבי ...

במהלך השנתיים האחרונות ולקראת פתיחת שנת הלימודים אני מרבה להרהר בתפקידי כמורה וכמובילת תוכנית התקשוב בביה"ס. כבר מהרגע הראשון זיהיתי את הבעייתיות של התוכנית אבל גם את הפוטנציאל הרב הטמון בה.

ראיה מחודשת של כל מערך התקשוב בביה"ס וצמצום הפערים בין המציאות (מחוץ לכותלי ביה"ס) לבין הבועה (ביה"ס) היא מבורכת. הדבר שהפריע לי מהיום הראשון היה חוסר ההשקעה בשינוי תפיסת המורים בקשר למקומם ותפקידם במאה ה – 21 וההשקעה התמקדה במתן כלים למורים להפיכת השיעור ליותר מלהיב ...

בירור מעמיק עם המורים על תפקידם תתרום להבנת השינוי המחייב בתפקידנו  במאה הנוכחים שהיא שונה בתכלית מתפקיד של המורה במאה הקודמת.

השבוע בקורס  "הערכת טכנולוגיות מידע וידע"  - ליאת אייל (מרכז ללימודים אקדמאים – אור יהודה) עסקנו בנושא "המורה המיטבי המקוון" הציגה לנו המרצה את המודעה הבאה המבוססת על מאמר מאת אריאלה לונברג

בשלב זה הבנתי את מה בדיוק חיפשתי במהלך השנים, מורה שרוצה להכין את תלמידיו "לחיים" עליו להיות מחובר אליהם, לזהות את המאפיינים והתפקודים שהתלמיד צריך להיות בקיא בהם ולזמן לו הזדמנויות להתנסות בהם על מנת לשפר בכל פעם את התפקוד עד להגעה לתפקוד מיטבי.

על כל מורה לשאול את עצמו הכל יום ובכל 45 דקות האם הוא מבצע את תפקידו כראוי ?

אם אנחנו נעצור"באמת" ונשאל את עצמנו שאלות לגבי הדרך שבה אנו מלמדים לדוגמת השאלות הבאות אני בטוחה שההוראה של כולנו תהיה אפקטיבים יותר ובמחשב ישמש לנו ולתלמידנו כלי להשיג את המטרות ולא המטרה עצמה...

כיצד ארגנתי את השיעור בצורה יעילה?

באילו אמצעים השתמשתי ליצירת אקלים מיטבי?

באילו דרכים נקטתי על מנת לתת מענה לשונות?

באילו דרכים השתמשתי כדי לפתח לומד עצמאי?

באילו דרכים נקטתי להבניית ידע אצל הלומדים?

באילו אמצעים השתמשתי כדי לשמור על עניין וגיוון?

באילו מיומנויות מסדר חשיבה גבוה השתמשתי בשיעור?

כיצד עודדתי חשיבה רפלקטיבית בכיתה?

באיזו מידה ובאיזה אופן אפשרתי אינטראקציה בין הלומדים?

באילו דרכי הערכה השתמשתי להערכת תוצרי הלמידה?

באילו אמצעים טכנולוגיים השתמשתי במהלך השיעור?

דפוסי הגלישה באינטרנט של הישראלים

 בהמשך לשינוי ולהשקעה הרבה שנעשת בבתי הספר במטרה להקנות לתימידים את מיומנויות המאה ה - 21 . משרד החינוך שם לו למטרה במסגרת תוכנית התקשוב גם את הידוק הקשר בין בית הספר לקהילה ולבית . על מנת להשיג מטרה זו עלינו להכיר את הרגלי הגלישה בקרב הישראלים. בשבוע האחרון נחשפתי למחקר "ישראלים בעידן הדיגיטלי 2012 " ( דר' יובל דרור) שבו הוא מציג כמה מסקנות שיכולות לעניין מאוד אותנו כמובילוי שינוי בבתי הספר שלנו ולכוון את התקשורת עם ההורים בכמה רבדים המתאימים לדפוסי הגלישה של האוכלוסיה איתה אנו עומדים בקשר.

מספר מסקנות מהמחקר שעשויות לעניין את רכז/ת התקשוב:

1. שכמעט 85% מאזרחי ישראל בעלי הכנסה מעל הממוצע מחוברים לאינטרנט, רק 55% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע מחוברים. 
    
2.  יותר מ-90% מבעלי ההכנסה הגבוהה מתחברים מדי יום לאינטרנט, בעוד שרק 75% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע מתחברים מדי יום.

3. כמעט 73% מהגולשים בגילאי 15-17 משתמשים בשירות רשת חברתית כלשהו מדי יום.

4. 81% מגולשי האינטרנט בגילאי 12-14 טענו שהסיבה לכך שהם משתמשים בשירותי רשתות חברתיות היא כדי "לשמור  על קשר עם חברים". ככל שהגיל עולה נרשמת ירידה בשיעור הגולשים שמציינים סיבה זו.

5. ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך קטן הסיכוי לשימוש ברשתות חברתיות מדי יום.

לא די בהצהרה כי אחת ממטרות התוכנית התקשוב היא הידוק הקשר עם הקהילה ובתי התלמידים על ביה"ס לנקות בצעדים על מנת להגשים מטרה חשובה זו. בבית הספר שאני עובדת מתקיים אחר הצהריים מרכז האינטרנט (במימון של קרן רש"י - מדערום ) העומד לרשות הקהילה שמטרתו לצמצם את הפער הדיגיטלי בקרב כל שכבות הגיל. לאחרונה רכזנו מאמץ בגיבוש קבוצות מבוגרים (הורים) אשר השתתפו בקורס להכרת המחשב ורכישת כלים ומיומנויות דיגיטליות. כמו כן בתחילת כל שנה אנו מזמנים את ההורים לביה"ס וחושפים בפניהם את העשייה ומזמינים אותם לקחת חלק פעיל העשייה ומעמידים לרשותם עזרה. 

תכנון ועיצוב סביבות למידה ממוחשבות - קלי קלות, האומנם?

במסגרת תוכנית התקשוב מתבקשות המורות לתכנן ולבנות יחידות לימוד מתוקשבות עבור התלמידים דרישה זו על פניה נראת פשוטה רק צריך להתגבר על המימד הטכנולוגי והפתרון מתרכז בעיקר בהדרכה להעלאת החומרים לאתר, בניית מצגות וכד'.
אבל הקושי העיקרי הוא בעצם מבנה היחידה הרציונל שלה ותאוריית הלמידה לפיה תבנה היחידה .
אחת הדרכים להתגבר על הקושי זה היא לגלוש באתרים כמו גלים, אופק ואחרים לצפות ביחידת לימוד מעובדת בנושא מסויים ולנסות דרכה לבנות יחידה נוספת שדומה מבחינת עקרונותיה ליחידה שצפו בה. ללא ניתוח וחשיבה מעמיקה על מאפייני סביבת הלמידה.
לצערי עיקר ההדרכות וההשתלמויות עוסקות בפתרונות הטכנולוגיים והיכולות המחשוביות שיש לכל מורה ולא מעצימים את המורים בידע על מאפייני הלמידה בסביבה מתוקשבת ע"י כל אחת מתאוריות הלמידה אותן כולנו מכירות (מקווה).

במסגרת קורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" בתואר שני במכללה האקדמאית אור יהודה התוודנו לספר  בשם : "עקרונות בעיצוב ובניתוח של סביבות למידה ממוחשבות" מאת יורם עשת ורונן המר בו הם סוקרים את תאוריות הלמידה ואת מאפייני הלמידה בסביבה ממוחשבת בכל אחת מהתאוריות. בעמוד 39 -  40 ישנה טבלת השוואה בין שלושת גישות ההוראה המרכזות את הדברים (מומלץ).

אני חושבת שאם נשכיל לעבור ממצב של התעסקות רק הטכנולוגיה ללא חשיבה על גישות ההוראה השונות ונבחר משימות המתאימות ומעלות את איכות הלמידה במחשב לא נוכל באמת לנצל את הפוטנציאל שטמון בלמידה ממוחשבת.

מימוש חזון התקשוב הלכה למעשה בבית הספר

כרכזת תקשוב בשלב זה של השנה אני עורכת משוב על השנה שחלפה...
הפעם ניתוח והמשוב בעבורי הרבה יותר עמוקים ומשמעותיים בעקבות הצטרפותי למסלול לתואר שני בתקשוב במכללה האקדמית אור יהודה. אני רוצה לשתף אתכם בהירהורים שלי על הדרך והקצב בה מוטמעת תוכנית התקשוב בבית ספרי.
לאורך כל הדרך אני מתלבטת כיצד נכון יותר לבצע את השינוי, ללכת לאט לאט על המורים שהשינוי קשה להם, לרוץ קדימה על המורים המובילים ודרכם ודרך הצלחתם להמריץ את המורים המתנגדים / מתקשים.
מה נכון יותר לעשות ? העבודה עם המורים המתנגדים מאיטה את את הקצב והשינוי לא נראה, העבודה עם המורים המובילים והכנסת טכנולוגיות חדשות (לוח אינטרקטיבי, עת הדעת ועוד) עלולה להגביר את החשש אצל מורים אחרים וכן להעמיקו.
בשיטוטי ברשת מצאתי סיפור שאולי דרכו אני יכולה להטוות לי דרך.

הסיפור שהיה כך היה:

יום אחד, איש רוח ישב על החוף מביט על הגלים, הוא ראה מחזה מוזר - מחזה של אדם עושה מעין ריקוד מוזר על המים לכיוון החוף והים. איש הרוח מתקרב לים על מנת לראות מה בדיוק מעשיו של הרקדן, והוא רואה בחור צעיר, שרץ לחוף, מרים כוכבי ים בעדינות , ורץ למים וזורק אותם לים.

"מה אתה עושה?" שאל איש הרוח את הבחור הצעיר. וזה השיב לו: "עכשיו מגיעה שעת השפל, הים נסוג לאחר, ויש כאן כוכבי ים, שימותו אם לא יחזרו לים. ולכן אני זורק אותם חזרה לים ומעניק להם חיים". שאל אותו איש הרוח: "אבל יש כאן מאות ואלפים כוכבים כאלה, ועוד עשרות קילומטרים של חוף. כמה כוכבים אתה יכול להציל, ואיזו משמעות יש לכך?" ובינתיים הבחור הצעיר מרים עוד כוכב אחד בידו, מראה אותו לאיש הרוח - ואומר לו: "אתה רואה את הכוכב הזה? בשבילו, זה כן משנה" וזרק אותו לים.

תשובה זו הדהימה את איש הרוח, שחזר לחדרו ומיהר לכתוב את כל סיפור המעשה. אולם ה"אסימון נפל" רק למחרת בבוקר - בעוד שאני רק יושב והוגה, יושב וכותב, הבחור הזה במו ידיו, משנה את העולם... משנה את העתיד, אפילו אם זה בקטן, אפילו אם בקצת, הוא עושה...

ואז החליט לעשות מעשה; הוא שוב ירד לחוף, הפעם לא כדי לכתוב, אלא כדי להצטרף לבחור הצעיר, להציל עוד כמה כוכבי ים. (התמונה מתוך אתר: http://omanitzeira.blogspot.co.il/2010/05/blog-post_18.html)

מחבר לא ידוע

הסיפור הזה מבהיר לי שחשוב לעשות, חשבו גם לבחור חלופות ודרכים לעשייה אבל חשוב לעשות ולממש הלכה למעשה את חזון התקשוב. ואנחנו הרכזים של התוכנית, המורים וכל העוסקים במלכה עושים בימים אלה מהפכה ואני שמחה להיות שותפה גם אם לא בל הבחירות נכונות אני עושה / משנה  למען עתיד .

הילקוט הדיגיטלי של מט"ח

עם היציאה לחופשה (לא כמו שרוב אזרחי המדינה חושבים ) אנחנו המורות / מורית מתחילים לתכנן את שנה הבאה, תוכניות לימודים המשלבות את המיומנויות של המאה ה - 21 , לוח אירועים שנתי , חלוקת טקסים, תכנון טיולים, סל תרבות ו... מסדרים, מתקנים, עוטפים ורוכשים ספרי לימוד לשנה הבאה כאשר ברקע אני מנסה לגשש האם חברותי לצוות יסכימו לנסות את העבודה בספרים דיגיטליים של מט"ח - "הילקוט הדיגיטלי".




סביבת הלמידה מספקת מענה מערכתי מלא ומקיף למורה ולתלמיד, ומזמנת להם את מיטב הכלים  להוראה ולמידה הנדרשים במאה ה - 21 כגון: יצירתיות, יכולת פתרון בעיות, תקשורת בין אישית ועבודת צוות, גמישות וכושר הסתגלות מהיר, ניהול עצמי, פיתוח עצמי וחשיבה מערכתית.תחת קורת גג אחת.
ה"הילקוט הדיגיטלי " - כולל :
1. תכנים דיגיטלייים עשירים ואיכותיים.
2. ספרי לימוד דיגיטליים ואינטרקטיביים המעשירים ומעדכנים את תוכן הספר.
3. נערכת מתקדמת לניהול למידה (LMS).

השימוש ב"ילקוט הדיגיטלי" מקרב בין התלמידים אל חומר הלימוד באמצעות שילוב טכנולוגיה מתקדמת, הידוק הקשר בין מורה לתלמיד , הגברת העורבות ואינטרקטיביות של התלמיד במהלך הלמידה ע"י הוספת קישורים ושותוף עם חבריו לכיתה.

סירטון על בית ספר בפ"ת שמשתמש ב"ילקוט הגידיטלי"

גיא לוי - מנהל המוצרים המתוקשבים של מטח כותב  (מתוך:אתר מופת )

 ספר הלימוד הדיגיטאלי  - זהו הדור השלישי של ספרי הלימוד. לספר הלימוד הדיגיטאלי של כותר משולבים מיומנויות מידעניות כגון חיפוש ועיבוד מידע.  גם המיומנויות של אוריינות ויזואלית באות לידי ביטוי כאן : הקריאה של הטקסטים שונה ומאתגרת יותר . התלמיד יכול, אחרי איתור הפריט או התוכן הספציפי להגדיל את התוכן/הטקסט, לקבל המחשה לנושאי הלימוד באמצעות קישור לסרטי וידאו באינטרנט ( במערכת YOUTUBE ) .

חשיבות ההקשר הנושאי : צוותי התוכן של מט"ח איתרו וקישרו מאות סרטי וידאו מתאימים לתכנים של ספרי הלימוד הדיגיטאליים בכותר. 

התאמת המידע לתלמיד ( פרסונליזציה ) – אחרי זיהוי אישי של התלמיד במערכת כותר , הספר הופך להיות עותק דיגיטאלי פרטי של התלמיד כאשר בעותק זה שמורים ההערות המסומנות של התלמיד (פתקיות דיגיטאליות) כאשר עלעל וקרא בספר הדיגיטאלי.  תלמיד יכול בעותק הדיגיטאלי שלו לכתוב הערות, ליצור פתקיות דיגיטליות. ניתן בעקרון ליצור פתקית דיגיטאלית אישית או פתקית כיתתית ( ע"י המורה או קבוצת תלמידים) . ניתן  גם ליצור גם דוח-שיח דיגיטאלי של תלמידים סביב קטע תכני בספר הדיגיטאלי.

ספר הלימוד, הופך להיות , אפוא, לסביבת למידה אינטגרטיבית.

 ישנם יתרונות נוספים בשימוש בספרים הדיגיטליים כגון, איכות הסביבה והמעמסה הכבדה על גב התלמידים כאשר הם נידרשים לסחוב  יום יום ילקוט עב כרס.

כאשר כל היתרונות פרוסים פה לפנינו יחשב טיפשי לא לנסות להחדיר מערכת זו לביה"ס ואולי הדרך היעילה ביותר היא  ע"י גישת   "איים של חדשנות"  בתוך ביה"ס ושיתוף חדר מורים בהצלחות שמדביק את שאר הצוות ומורות יצליחו להתגבר על החשש ויוכלו לראות את היתרונות.

חינוך לאקטואליה

<><><><>

שיעורי אקטואליה בעברית ובאנגלית בבתי הספר

בשנה האחרונה במסגרת הכניסה לתוכנית התקשוב המורה לאנגלית בבית ספרנו הנהיגה בתחילת כל שיעור צפייה בחדשות מבית היוצר של ה - BBS והתלמידים קבלו מטלת צפייה מכוונת במטרה לחשוף את התלמידים לשפה האנגלית הדבורה מפי אדם שהאנגלית היא שפת אם שלו. פעילות זאת הוכתרה כהצלחה והחל דיון באנגלית בנושאים ששודרו  בחדשות.  על בסיס הנחת יסוד שילדים חיים בעולם האמיתי, ואי-אפשר להשאיר את העולם האמיתי מחוץ לכותלי בית הספר חשוב מאוד לחשוף תווך ולארגן יחד איתם את המציאות. יש דרכים רבות לשימוש באקטואליה גם כנושא הלמידה וגם כאמצעי ללמידה. ללימוד אקטואליה בביה"ס יתרונות רבים (שהביא בהמשך) אך בעידן הדיגיטלי חשיבות השיח בעניינים אקטואלים תוך פיתוח יכולת חשיבה ביקורתית , ניתוח והערכת מסרים ועוד חשובה אף יותר. כמו כן יש ביכולתנו היום יותר מאשר בעבר להנגיש את האקטואלי לילדים בצורה ויזואלית וברורה וכך לעורר שיח פורה ומעמיק בכיתה ובשלבים מתפתחים יותר אף לאתגר את התלמידים בהצגת נושא אקטואלי בפני הכיתה ולהנחות דיון בעקבותיו.

יתרונות לשימוש באקטואליה:   פיתוח אוריינות כללית: פיתוח כישורי שפה, אוצר מילים, הבנת הנקרא, קישורי הקשבה, דיבור וכתיבה פיתוח אוריינות תקשורתית: אוריינות תקשורתית – היכולת להשיג, לנתח, להעריך וליצור מסרים על ידי שימוש במדיות תקשורתיות שונות, יכולות הכרחיות לחיים בעידן המידע. אחת מהדרכים לעזור לתלמידים להכין את עצמם לחיים הוא לכלול ניתוח של טקסטים "אמיתיים", טקסטים ממדיית החדשות. פיתוח חשיבה ביקורתית: על ידי ניתוח טקסטים כתובים ומדוברים, אפשר ללמוד על תהליכי שכנוע ותעמולה, לבחון את הפרספקטיבות המודגשות והנעלמות, ולבדוק למה התמונה מובאת כך, על ידי דיון בשאלות כגון: מי שולח את המסר ומהי מטרתו? באיזה טכניקות משתמשים למשוך תשומת לב כדי שהמסר יקלט? מהן נקודות המבט? אילו מוצגות ואילו חסרות? באיזה דרכים שונות אפשר להבין את המסר? פיתוח אזרחים מודעים: למרות שחיינו נראים "מוקפים בחדשות", לימוד אקטואליה עוזר לתלמידים להבין את חשיבותם של האנשים, האירועים והסוגיות בחדשות. פיתוח הרגלים של תשומת לב לחדשות וראיית הרלוונטיות לחייהם יכולים להישאר איתם גם בעתיד. פיתוח תקשורת עם ההורים: השימוש באקטואליה יכול לעזור לתלמידים לפתוח ערוצי תקשורת עם הוריהם. זה מעניק להם גם נושאי שיחה משותפים, וגם פתח לדבר על דברים שהם לא מבינים או שמפחידים אותם. הגברת הרלוונטיות של הלמידה: באופן כללי, קל יחסית להשתמש באקטואליה בכיתה כי בחדשות יש מגוון גדול של נושאים והם מחוברים לכל תחומי תוכנית הלימודים. השימוש באקטואליה יכול להגביר את הרלוונטיות של חומרי הלמידה לחייהם ועל ידי זה, למקד את תשומת לב התלמידים, ולהגביר את מעורבותם בנלמד. העיסוק בנושאים אקטואליים המעוררים חשיבה, בשילוב תכנים ממציאות חייהם, מקנה לאזרחי המחר הבנת עומק של נקודות המחלוקת בחברה הישראלית וכישורים הכרחיים כאזרחי מדינה דמוקרטית. סוגיות שעל סדר היום הציבורי בארץ הן מקור עשיר, מעניין ורלבנטי לתלמידים לצורך דיון וניתוח. על ידי התמודדות עם השיקולים והאינטרסים השונים העומדים בסתירה בכל סוגיה, מתרגלים התלמידים ניתוח של מצבים מורכבים, הקשבה לעמדות שונות, חשיבה רב-מימדית, גיבוש עמדה עצמאית, שכנוע אחרים, חיפוש דרכי איזון והצגת ביקורת. מתוך:"מה חדש? – אקטואליה בבית-הספר" / משרד החינוך / מרכז המשאבים. אני ממליצה לכל מחנכת הכל שכבת גיל להנחיל בכיתתה  עיסוק בנושאים אקטואלים . להלן מספר קישורים לאתרי חדשות שבהם ניתן להשתמש : אתר חדשות כללי : חדשות הילדים: חדשות בגובה העיניים – מדורי חדשות כולל מדינה ופוליטיקה, חברה וכלכלה, מדע ומחשבים, ספורט ועוד. אפשר למצוא באתר כתבות, תמונות, סרטי וידאו, סקרים וחידונים ומשחקים (גלים). ניתן להשתמש בכתובים בכל רמה ובכל גיל, עם התאמות ודגשים וקצת חשיבה יצירתית. אתר חדשות כללי: חדר חדשות : חדשות שקורים בארץ ובעולם  חדשות מצולמות מבית היוצר של  ערוץ 2 -   מהדורה צעירה - גדעון אוקו מסכם את חדשות השבוע לצעירים ולצעירים ברוחם.