יום שני, 7 במאי 2012

סטנדרטים, סטנדרטים ...

                 
סטנדרטים, סטנדרטים ...

                 


ביום שלישי האחרון התבקשנו לערוך משוב לתוכנית הלימודים של שנה"ל תשע"ב  ולכתוב את תוכנית הלימודים לשנה"ל תשע"ג. הדבר הראשון שהמורות  ממהרות לאחוז בו הם מסמכי הסטנדרטים , העוגן המושלם , מצפן לכל מורה... אף מורה לא מתחילה לכתוב תוכניות לפני שיש לפניה  את כל מסמכי הסטנדרטים . עכשו אם כניסתה של תוכנית התקשוב המורות מבקשות גם  את הסטנדרטים  התקשוב.

מיד נזכרתי שלמדנו בשיעור של גילה עצמון היכן  "מרוץ" הסטנדרטים התחיל...

במאה ה-20 הופיעו שתי  אסכולות חשובות במחקר החינוך :
הגל הראשון – הגל החינוכי:
הדגש היה להעמיד את הילד במרכז ולהתייחס לתהליכים קוגניטיביים וחברתיים שלו.
ג'ון דיואי: חינוך פרוגרסיבי: ההתפתחות הטבעית של הילד. חינוך בהקשר הומניסטי רחב. למידה בעשיה.
ז'אן פיאז'ה: גישה התפתחותית. הלמידה צריכה להיות תהליך פעיל,  שכן הידע הוא הבניה מבפנים.
לב ויגוצקי: למידה בהקשר חברתי
חינוך פרוגרסיבי דוגל בהתפתחות טבעית מבפנים של התלמיד. טיפוח אישיות הפרט / פעילות חופשית / לימוד מתוך ניסיון. חינוך בעל צביון הדמוקרטי והקשר הומניסטי ורחב. קשר הדוק בין החברה והחינוך.
הביקורת על הגל הראשון היתה בשל תחושת אי-סדר והעדר סטנדרטים. דבר זה הביא את עלית הגל השני.
עליית הגל השני   – סטנדרטים:
הידע של התלמיד נמדד ביחס לסטנדרטים. לא כל כך מעניין אותנו עולמו של הילד, אלא מה הוא חייב לדעת עפ"י תורנדייק 
גל זה יצר : סטנדרטים בכל שלבי החינוך, העמקת מעורבות ושליטת המדינה בחינוך, הרצון להבטיח את אחריות המדינה לתוצאות על ידי יצירת מבחנים לדוגמת מיצ"ב.
עד היום כבר שני עשורים מערכת החינוך פועלת על פי הסטנדרטיזציה .
מורים התחברו מאוד לנוסחה של תורנדייק: תרגול וחזרה הם המכשיר היעיל ביותר להוראה.
מעט מקום הושאר בחינוך לפי גישה זו למטרות האישיות של הלומדים, להבנה, עניין ורלוונטיות.
תוצאות הסטנדרטיזציה:
1. לא ניתן לכוון את התהליכים הקוגניטיביים בצורה אחידה, כי המוח האנושי הוא מורכב מאד ושונה    
    מתלמיד לתלמיד ולכן לא ניתנת שם ביטוי ומענה לשונות.
2. הסטנדרטיזציה מכוונת לממוצע של הכיתה ומתעלמת מהטובים ומהחלשים.
3. תכניות חינוכיות המבוססות על סטנדרטים יצרו מציאות חינוכית שאין בה חדשנות ואין בה יצירתיות.

הגל השלישי
בשנים האחרונות העולם מתחילים להבין כי מקורות הידע הם מגוונים וכי המורה הוא מעביר הידע ולא תכניות הלימודים הסטנדרטיות. בעולם מבינים שהמורה צריך לכוון למקורות מידע מגוונים ומאתגרים וליצור למידה תוססת ואינטראקטיבית, כלומר לעודד למידה עצמאית בקצב האישי.

לדוגמה בתוכנית התאמת מערכת החינוך למאה ה - 21  נעשה צעד ראשוני לקראת הגל השלישי בו
בעבר שימש אותנו מסמך הסטנדרטים בתקשוב  אך היום בעקבות התוכנית החדשה ושינוי התפיסה שונה מסמך זה והוצא במקומו מסמך תוצאות ותפוקות כלליות יותר שמאפשרת למורה ליצור תוכנית לימודים חדשנית ויצירתית יותר, נותנת מענה לשונות בין התלמידים החלשים והטובי, מאתגרת ומגוונת ולעודד למידה עצמאית. אך הדרך לשינוי מהותי בתפיסה שלנו המורים דרושים עוד תהליכים של שחרור מכבלי הסטנדרטים הנוחים, הברורים. 


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה