במהלך השנתיים
האחרונות ולקראת פתיחת שנת הלימודים אני מרבה להרהר בתפקידי כמורה וכמובילת תוכנית
התקשוב בביה"ס. כבר מהרגע הראשון זיהיתי את הבעייתיות של התוכנית אבל גם את
הפוטנציאל הרב הטמון בה.
ראיה מחודשת של כל
מערך התקשוב בביה"ס וצמצום הפערים בין המציאות (מחוץ לכותלי ביה"ס) לבין
הבועה (ביה"ס) היא מבורכת. הדבר שהפריע לי מהיום הראשון היה חוסר ההשקעה
בשינוי תפיסת המורים בקשר למקומם ותפקידם במאה ה – 21 וההשקעה התמקדה במתן כלים
למורים להפיכת השיעור ליותר מלהיב ...
בירור מעמיק עם
המורים על תפקידם תתרום להבנת השינוי המחייב בתפקידנו במאה הנוכחים שהיא שונה בתכלית מתפקיד של המורה במאה
הקודמת.
השבוע בקורס "הערכת טכנולוגיות מידע וידע" - ליאת אייל (מרכז ללימודים אקדמאים – אור יהודה)
עסקנו בנושא "המורה המיטבי המקוון" הציגה לנו המרצה את המודעה הבאה המבוססת על מאמר מאת אריאלה לונברג
על כל מורה לשאול את עצמו הכל יום ובכל 45 דקות האם הוא מבצע את תפקידו כראוי ?
אם אנחנו נעצור"באמת" ונשאל את עצמנו שאלות לגבי הדרך שבה אנו מלמדים לדוגמת השאלות הבאות אני בטוחה שההוראה של כולנו תהיה אפקטיבים יותר ובמחשב ישמש לנו ולתלמידנו כלי להשיג את המטרות ולא המטרה עצמה...
באילו אמצעים השתמשתי ליצירת אקלים מיטבי?
באילו דרכים נקטתי על מנת לתת מענה לשונות?
באילו דרכים השתמשתי כדי לפתח לומד עצמאי?
באילו דרכים נקטתי להבניית ידע אצל הלומדים?
באילו אמצעים השתמשתי כדי לשמור על עניין וגיוון?
באילו מיומנויות מסדר חשיבה גבוה השתמשתי בשיעור?
באיזו מידה ובאיזה אופן אפשרתי אינטראקציה בין הלומדים?
באילו דרכי הערכה השתמשתי להערכת תוצרי הלמידה?
באילו אמצעים טכנולוגיים השתמשתי במהלך השיעור?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה